רק בגלל הרוח.
מדרש נוגע בחיים לפרשת בראשית
הרב אבישי מילנר – מלחמת הרוח.
עמוקים ופשוטים הדברים, לא רק כנגד עם ישראל נלחמים אויבנו, אלא כנגד הקב"ה אותו אנו "מייצגים".
במלחמת דוד וגולית, העם "בראותם את האיש וינוסו מפניו ויראו מאוד, כי לחרף את ישראל יצא", אך דוד מבין מיד את העומק ואומר: "כי מי הפלישתי הערל הזה כי חרף מערכות אלוקים חיים ??" העם רואה מלחמה לאומית רגילה. נבהלו ונמלטו. דוד יודע כי הנלחם בעם ישראל נלחם ברבש"ע. לא רק מלחמת כוח לפנינו כי אם מלחמת רוח. מלחמת ערכים, מוסר, צדק, יושר. מלחמת בני האור בבני החושך יסוד זה נוכח בעם ישראל לכל אורך ההיסטוריה. כך במלחמת עמלק: "כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק מדור דור. וברש"י: "ידו של הקדוש ברוך הוא הורמה לישבע בכסאו , להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית… שנשבע הקדוש ברוך הוא , שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עשו כולו. ומשנמחה שמו של עשו, יהי השם שלם והכסא שלם"וכך היה גם במלחמת הצורר הנאצי, שאפילו הוא יודע את שורש שינאתו ואידיאולוגית הרצח כלפי עם ישראל. כך אומר היטלר (ימח שמו וזכרו) בעצמו: מכיוון שעם ישראל הוא "העם ההסטורי של א-ל הרוח", ולעומתו העם הגרמני הוא: "עם הבחירה החדש העובד לאל הטבע, אי אפשר ששני העמים ישלימו זה עם זה.
כמו שאי אפשר שיהא שלום בין שני האלים הנערצים על ידם. אומנם כן, ברבארים אנו! תואר כבוד הוא לנו! אני משחרר את בני האדם מכבלי הרוח… ומן חזיון השוא שנקרא – מצפון ומוסר"….המסקנה היא: " המלחמה על השלטון בעולם נערכת רק ביננו. בין שני המחנות הללו בלבד, בין הגרמנים והיהודים, כל השאר אינו אלא מראית עין כוזבת". מדהים.
האמת היא שחז"ל (להבדיל אלפי הבדלות) כבר אמרו זאת קודם. "אמר ר' נחמן: ולאום מלאום יאמץ-רומא וירושלים. אם יאמר לך אדם חרבו שתיהם או ישבו שתיהם אל תאמין. חרבה רומי וישבה ירושלים- תאמין". ר' נחמן מבין את מלחמת הרוח. יש אומה שבחרה ברע ויש אומה שמביאה את הטוב והמוסר לעולם. יש טוב ויש רע. ועם ישראל הוא המביא את דרך ה' ורצון ה' לעולם. ואין אפשרות ששתי הדרכים ישלטו בעולם. גם מלחמתנו, מלחמת הרוח היא. והאתגר הגדול ביותר והראשון במעלה במלחמה זו, הוא חיזוק הרוח, החיבור העמוק לשורשים, לסיפור ההסטורי היהודי רב הדורות, האמונה בצדקת דרכנו ובהירות החזון.
בעת האחרונה נדמה היה שהתבלבלנו, תעינו בדרך, שכחנו זהותנו, ולצערנו, דווקא המלחמה היא שהזכירה לנו מי אנחנו, מהיכן באנו ולאן נשאף. (החל מאחוזי הגיוס הגבוהים, דרך ההתגייסות הבלתי נתפסת של כל העם לעזרת החיילים, ועד סיפורי גבורה כה רבים, מעוררי השראה והשתאות. עם מתוק ואהוב לנו, שבעומק- ליבו וערכיו במקום הנכון. כוח מעשיו הגיד לעמו בחירת המדרש הראשון בו פתח רש"י את פרושו לתורה יש בה אמירה דרמטית. מאות רבות של מדרשים נדרשו על הפסוק הראשון לתורה, ומכולם בחר רש"י במדרש המוכר, אמר רבי יצחק…, והרבה רוצה רש"י שנלמד ממדרש זה.
(בראשית פרק א פסוק א):אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם", שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל. מה טעם פתח בבראשית? משום: "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים" (תהלים קיא ו), שאם יאמרו אומות העולם לישראל: לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים; הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו.
תמיד תמה הייתי על הלוגיקה של מדרש זה. "שאם יאמרו אומות העולם ליסטים אתם, כבשתם… אז עם ישראל עונה תשובה אמונית-תורנית, על הקב"ה שברא עולם, ובחר בעם ישראל. מה תשובה היא זו לאומות העולם? הרי זו תשובה פנימית, יהודית, תורנית, שיהודי מאמין יכול להזדהות איתה, אך מה יש בתשובה זו כלפי אומות העולם? והלוא אין הם מאמינים בהכרח בקב"ה, בתורתו, ובציוויו.רבים מהפרשנים התיחסו לשאלה זו, ואנו נעזר בפירושו של הרב חרל"פ, (מעייני הישועה, ל'ג) להעמקת טענתנו. כוח האמונה הפנימית של עם ישראל הוא העיקר.הרב חרל"פ, מעמיד אותנו על אחד היסודות החשובים ביותר של האדם המאמין. אכן תשובת המדרש תשובה פנימית היא, חלק מהשיח האמוני של עם ישראל.
היסטורית, בכל פעם שעם ישראל חוזר לארצו, באים העמים וטוענים ליסטים אתם. לנו הארץ ולא לכם. ורק כאשר עם ישראל ידע לענות בביטחה ובהכרה עמוקה – "כוח מעשיו הגיד לעמו", רק אז מסתתמות טענות העמים. וזה פלא. כשישראל בטוחים בזכותם, חזקים באמונתם כלפי פנים, לא מגמגמים , זוכרים שהארץ שלהם, ושהקב"ה מנהיג את העולם, אז גם אומות העולם מכירות בכך, כשהעמים רואים את עם ישראל איתן וברור באמונותיו ובצדקת דרכו, הם נענים לאמת העמוקה. כך לשון הרב חרל"פ: "שאם אך ישראל יודעים ומכירים את כוח מעשיו, כבר מסתתמות טענות העמים, אע"פ שהם בעצמם אינם יודעים ומכירים את כוח מעשיו, אלא שהעמים את כוח עם ישראל,… ומכירים בתפקידם להיכנע בפני עם ישראל.
…"כמה אמת, ורלוונטיות למציאות שלנו היום. כאשר עם ישראל שוכח את דרכו, את כוחו, את ערכי את המוסר האלוקי, כאשר יש כאלו מתוך עם ישראל שמתביישים בתורת ישראל ובאמונתו, (ולצערנו ראינו וחווינו דברים בשנה האחרונה) כשזו המציאות, שעם ישראל שוכח יסודותיו, גם אומות העולם לא יכבדו אותו ואת תורתו. ולעומת זאת, כשעם ישראל זוכר את שורשיו, ואומר בבהירות, ובנעימות מהי דרכו, ואמונתו, הרי אומות העולם שומעים ומרגישים את האמת העמוקה. כשאנו ברורים וחדים כולם מבנים זאת, וכשאנו מתקפלים ומגמגמים, לצערינו גם אז מבינים זאת אומות העולם ופועלים בהתאם.
כך גם מורה הפסוק בו בוחר המדרש: "כוח מעשיו הגיד לעמו", לא לעמים האחרים. לעמו שלו, לעם ישראל. איני יכול לסיים ללא מילות השיר הנפלא, היודע את הרוח ומשמעותה.
יהיה מה שיהיה אני עוד אשנה אני אגשים את חלומי
נושאי בשורה רעה מכות או עוד גזירה לא ישנו את מהותי.
אני את והאל שלצידי עוד ננצח
לא בגלל הכח רק בגלל הרוח הנושבת בגבי.
רק בגלל הרוח בתוכי, במוחי, בנשמתי רק בגלל הרוח
בתוכי, בדמי, בנשמתי.
בתפילה לעירור הרצון הפנימי של העם כלו
אור חדש על יושבי ציון תאיר, ונזכה כולנו במהרה לאורו
הרב אבישי